בן חנה-אסתר ומיכאל. נולד בשנת תרס"ח (1908) בווארשה, פולין. למד ב"חדר" ואחר-כך בבית-ספר יהודי. לאחר סיום לימודיו החל לעסוק במסחר. בקיץ 1934 יצא עם שני אחיו התאומים, בקבוצת צעירי "החלוץ המזרחי" ו"צעירי מזרחי", לארץ ישראל רכובים על גבי אופניים. הם עברו את פולין, צ'כיה, אוסטריה ויוגוסלביה ולאחר נסיעה של 5500 ק"מ לערך הגיעו לטרייסטה שבאיטליה. משם הפליג דב לארץ באוניה איטלקית אשר הביאה עולים לארץ, כעובד במטבח הכשר. בנמל חיפה הצליח להתגנב ולעלות לחוף. בארץ התחיל לעבוד בבנין, היה פעיל בארגון ה"הגנה" ובימי מאורעות תרצ"ו התגייס כנוטר.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא התגייס לצבא הבריטי ושירת בבסיס בת-גלים שליד חיפה, הועבר לחיל החפרים, שירת במדבר המערבי ואחר-כך הועבר עם יחידתו ליוון. בעת נסיגת הכוחות הבריטיים מיוון חלה ועם פינוי בית החולים הועבר לאניית הצלב האדום שעגנה בנמל פיראוס. בכ"ו בניסן תש"א (23.4.1941) הופצצה האנייה על ידי הגרמנים והוטבעה בנמל. דב הוכרז כנעדר.
דב מליניאק (Maliniak Dov), מספר אישי בריטי PAL/12215, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940. הוצב בחיל החפרים הבריטי (P.C. - Pioneer Corps) ביחידה 606 Pioneer Coy. מקצועו הצבאי - חפר.
דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
מקום קבורתו לא נודע. הונצח ב- ATHENS MEMORIAL, יוון, בציון Face 10.